הכרעת דין בתיק ת"פ 218-03-10

1.       כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות בנשק לפי סעיפים 144(א) ו(ב) לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 (להלן: "החוק") ועבירת חבלה בכוונה מחמירה לפי סעיף 329 (א) (1) ו(2) לחוק.

כתב האישום

2.       מעובדות כתב האישום עולה כי בתאריך 11/2/10, בשעה 00:30 לערך יצא המתלונן מבית הקפה של מוחמד מרואן (להלן: "מוחמד") בשכונת מחאג'נה באום אל פחם (להלן: "בית הקפה") ונכנס לרכבו אשר חנה בסמוך לבית הקפה. משנכנס המתלונן לרכבו הגיח הנאשם לעברו כשהוא רעול פנים וחמוש באקדח טעון, פתח את דלת הנוסע הקדמי, התכופף לתוך הרכב והחל לירות לעבר המתלונן. בהמשך, תפס המתלונן את הנאשם ונאבק בו בתוך הרכב תוך שהוא מסיר את כיסוי הפנים מראשו של הנאשם, נושך את כף ידו ומנסה להוציא מידו את האקדח. במהלך האירוע נפגע המתלונן משני קליעים בכתף השמאלית ובירך הימנית ואושפז בבית החולים. הנאשם נפגע מקליע באצבע השלישית שבכף ידו השמאלית.

          במעשים המתוארים לעיל, נטען כי הנאשם החזיק ונשא נשק בלא רשות על פי דין לבצע פעולות כאמור, ניסה שלא כדין לפגוע במתלונן, וכן גרם לו לחבלה חמורה. הכול, בכוונה להטיל במתלונן נכות או מום או לגרום לו חבלה חמורה.

מענה לכתב האישום

3.       הנאשם כפר במיוחס לו בכתב האישום ולא העלה טענת זוטא או אליבי.

          בהודעותיו במשטרה הציג את גרסתו לאירועים, לפיה הוא הוא שהותקף על ידי אדם אחר אשר ישב ברכב לבן מסוג מזדה וביקש אותו להיכנס לרכב על מנת לתוקפו באמצעות אקדח. הנאשם טען בהודעותיו כי באם יפגוש בתוקף יעלה בידו לזהותו, אך במעמד העימות עם המתלונן (ת/13) הצהיר כי המתלונן איננו התוקף. במהלך עדותו על דוכן העדים, הודה הנאשם כי שיקר בהודעותיו במשטרה וזיהה את המתלונן כמי שתקף אותו.

          מאחר שגרסתו האחרונה של הנאשם ממקדת את הדיון במחלוקת עובדתית ומייתרת את הדיון בחלק מן העדויות והראיות, אציג תחילה את העובדות שאינן שנויות במחלוקת.

העובדות שאינן נתונות במחלוקת

4.       אין מחלוקת כי הנאשם שהה יחד עם המתלונן ברכבו של המתלונן בעת הרלוונטית לכתב האישום.

          אין מחלוקת כי עת ששהו הנאשם והמתלונן ברכבו של המתלונן התעוררה בין השניים קטטה במהלכה נעשה שימוש באקדח ובעקבותיה נזקקו הנאשם והמתלונן לטיפול רפואי. בהסכמת הצדדים, הוגשו לבית המשפט המסמכים הרפואיים הנוגעים לפציעות שנגרמו לנאשם ולמתלונן לפיהם, סבל הנאשם מפצע ירי באצבע השלישית בכף ידו השמאלית ואילו המתלונן סבל מפצעי ירי בכתף שמאל  ובירך ימין.

          אין מחלוקת כי הן המתלונן והן הנאשם לא עברו בדיקה פתולוגית.

          אין מחלוקת כי באירוע נפרד אחיו של הנאשם נורה ברגלו, עת ששהה בבית השייך לדודו של המתלונן.

          אין מחלוקת כי אשת הנאשם שהתה בביה"ח הלל יפה בעקבות הולדת בנם בין התאריכים 7-11/2/10.

5.       פרשת התביעה

          פרשת התביעה כללה את עדותו של המתלונן, עדויות העדים שהגיעו לזירה במהלך האירוע ומיד לאחריו וכן את עדויות חוקרי המשטרה בתיק.

5.1     עדות המתלונן

          בעדותו בבית המשפט מסר המתלונן כי בליל האירוע שהה בבית קפה ושיחק קלפים עם סאמר מחאגנה (להלן: "סאמר"), עלי מחאגנה (להלן: "עלי") ומוחמד עד לשעה 00:00, 00:30 לערך, אז עזב את בית הקפה וצעד לעבר רכבו. לדבריו, לאחר שהתיישב בכסא הנהג ובטרם התניע את הרכב, הגיח אדם רעול פנים, פתח את דלת הנוסע שליד הנהג, הכניס את פלג גופו העליון אל הרכב והחל יורה עליו. לדברי המתלונן פניו של התוקף הוסתרו בגרב בד שחורה מעל גרביון ניילון.

          המתלונן תיאר כי זינק לעבר התוקף והכניס אותו לרכב או אז ירה הנאשם בירכו הימנית של המתלונן ולאחר מכן ירה בכתפו השמאלית. המתלונן העיד כי "הוא יורה עלי ותפסתי לו את היד עם האקדח, משכתי אותו לתוך הרכב ונשכתי אותו ביד שבה הוא החזיק את האקדח... היה מאבק בתוך האוטו, גם הוא נשך אותי בכתף הימנית בזמן שאני נושך אותו איפה שהוא מחזיק את האקדח..." (עמ' 6, ש' 17-20 לפרוטוקול).